(סופטוור ) ישראל בע"מ נ' קליין(עציר) ואח'

פסק דין

בפני בקשה להצהיר כי המטלטלין שעוקלו על ידי המשיבה 2 (להלן: "המרכז") בגין חובותיו של המשיב 1 (להלן: "החייב") שייכים למבקשת (להלן: "החברה").

תאור העובדות

בעליה של החברה ברשם החברות מר בוכניק והחייב, חברו יחדיו לקידום המצאות ושכלולים של החייב.

הפעילות התבצעה במסגרת החברה.

החייב חייב למשיבה 2 סכום של 484,176 ₪ נכון ליום 2.1.11 בעקבות הרשעתו בת.פ 4241/02 וחיובו לשלם פיצוי לנפגעי העבירות.

כחלק מניסיון הגביה של הסכום בוצע בדירה שכורה שבה התגורר החייב עיקול ברישום.

המדובר בדירה מפוארת שהיה בה ציוד רב ואשר נשכרה על ידי החברה לשימושו של החייב.

על פי החלטתי מיום 23.1.11 מונה כנאמן על הציוד מר בוכניק, שהוא הבעלים של כל המניות בחברה. (להלן: "הנאמן").

על פי החלטה זאת, הוגשה רשימה שמפרטת מהו הרכוש המצוי בדירה אשר שייך לחברה, מהו הרכוש השייך למשכיר, מהו הרכוש ששייך לנאמן ומה שייך לחייב.

ביום 23.6.11 נערך דיון שבמהלכו נמסר, כי קיים צורך לפנות את הדירה המושכרת ולהחזירה למשכיר.

בהחלטה שניתנה באותו יום נקבע, כי על הנאמן להעביר את הרכוש ששייך לחייב לידי המרכז.

לגבי הרכוש ששייך לחברה הוטל על הנאמן לאחסן אותו במקום בטוח ולבטח אותו.

לטענת החברה הועבר הציוד למחסן השייך למקורב של החייב, והוא מצוי שם עד למתן החלטה בבקשה.

לא קיימת רשימה של הציוד המאוחסן שם ולא קיימת הערכה של הציוד.

לגבי ציוד זה קיים צורך לקבוע האם ניתן לעקל אותו על חשבון החובות של החייב.

כנגד הנאמן והחייב התנהלו הליכים פליליים במסגרת כתב אישום שהוגש בתיק 21131-05-11.

במהלך החקירה שקדמה להגשת כתב האישום, נתפסו במשרדיה של החברה ויתכן שגם בדירה השכורה, ציוד מחשבים.

בתיק 59380-05-12 הוגשה על ידי החייב בקשה לשחרר את הציוד שנתפס.

בהחלטה מיום 16.6.12 ובהסכמת נציג המדינה הוסכם על החזרת הציוד לחייב.